אדם מגיע לאירוע מסוים והכניסה נמנעת ממנו מטעמי הפליה – האם יש בכך עילה לתביעת לשון הרע?
בתביעה שהוגשה בבית משפט השלום בראשון לציון [ת.א (ראשל"צ) 29272-01-20, ניתן ביום 5.3.23, השופטת כרמית בן אליעזר], טען התובע כי הכניסה למסיבה נמנעה ממנו (על ידי החברה מפיקת המסיבה וגורמים נוספים) מטעמי הפליה, על רקע היותו ערבי, ותבע פיצויים בגין כך.
בית המשפט קיבל את התביעה, ופסק לתובע פיצויים הן מכוח חוק איסור הפליה (ובשם המלא: חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, תשס"א – 2001) והן מכוח חוק איסור לשון הרע תשכ"ה – 1965, שהרי התובע הושפל בפומבי.
עם זאת, כפי שהוסיף בית המשפט והסביר, העובדה שיש שני חוקים שמכוחם הצדק עם התובע, אין משמעותה שהתובע זכאי ל"כפל פיצויים" (פיצויים בגין כל חוק בנפרד), אלא התובע יקבל פיצוי אחד. ובמלים אחרות, מאחר שהתובע כבר זכאי לפיצוי בגין חוק איסור הפליה, הוא לא יהיה זכאי לפיצוי נוסף מכוח חוק איסור לשון הרע.
[תוספת "כוח העזר" של חוק איסור לשון הרע, כן עשויה להיות משמעותית מאוד, במקרים שבהם הוכחה "כוונה לפגוע". במקרה כזה מקנה חוק איסור לשון הרע לתובע זכות לפיצוי מוגבר, מכוח סעיף 7א לחוק. עם זאת, בפסק הדין נקבע לגבי המקרה הספציפי כי לא הוכחה "כוונת זדון", ולכן התובע לא יהיה זכאי לפיצוי מוגבר כזה].
