האם בית המשפט מוסמך לחייב אדם להתנצל בגין הפרסום?
רבים נוהגים לכלול דרישה כזו בכתב התביעה (כגון "כמו כן, בית המשפט מתבקש לחייב את המפרסם בהתנצלות…"), אך האם אכן בית המשפט מוסמך לחייב התנצלות? בכך נדון במאמר זה.
***
אם נעיין בחוק איסור לשון הרע, נמצא שהוא אינו מזכיר בשום מקום שהנפגע זכאי ל"התנצלות". החוק מתייחס לזכותו של הנפגע לתיקון או הכחשה של הפרסום (כלומר, ביהמ"ש יכול לחייב את המפרסם לתקן או לפרסם הכחשה של הפרסום), אך אין בו שום אזכור לכך שבית המשפט יכול לחייב את המפרסם להתנצל.
[יצוין שבהצעת החוק המקורית, כן נכללה זכאות של הנפגע להתנצלות (סעיף 11 להצעת החוק – לחצו כאן לקישור), אך בנוסח החוק הסופי כפי שהוא לפנינו, לא נכתב כאמור בשום מקום שהנפגע זכאי ל"התנצלות"].
מכאן עלתה השאלה בפסיקה ובספרות, האם בית המשפט מוסמך להורות על פרסום "התנצלות" מטעם המפרסם. בעניין זה נטוש ויכוח ישן בין שתי דעות:
הדעה הסוברת כי אין מקום להורות על התנצלות, טוענת כי מאחר שבלשון החוק אין שום הוראה שמכוחה ניתן לחייב התנצלות, לא ניתן ליצור חיוב כזה יש מאין. בנוסף, ישנו גם נימוק מהותי-ערכי: אין הצדקה לחייב אדם "להתנצל", וגם אין בכך טעם, אם הוא אינו מתנצל בעצמו.
לעומת זאת, הדעה הסוברת כי יש מקום להורות על התנצלות, מצביעה על מקורות אפשריים שונים לכך בחוק (כגון סעיף 75 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד – 1984, המכיל הוראה כללית ולפיה "כל בית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתת פסק דין הצהרתי, צו עשה, צו לא-תעשה, צו ביצוע בעין וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו"); ובאשר למישור המהותי ערכי, סבורה דעה זו כי דווקא יש חשיבות ויש הצדקה ל"התנצלות" מבחינת הנפגע, גם אם ההתנצלות לא מבטאת את תוככי לבו של המפרסם.
פסק דין מרכזי שדן בשאלה זו ומנתח אותה בהרחבה, הוא פסק דינו של בית המשפט המחוזי, הידוע כ"פסק דין ארגון המורים" [ת.א 32235-03-10 ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים, בסמינרים ובמכללות נ' עיתון "ישראל היום"]. בסופו של דבר נפסק שם, שלא ניתן להורות על התנצלות, ור' שם נימוקים בהרחבה.
לאחר שניתן פסק דין ארגון המורים הנ"ל, זו הפכה להיות גם הגישה המקובלת והרווחת בפסיקה (היינו, גישה לפיה לא ניתן להורות על התנצלות). אמנם נכון, כי מפעם לפעם ניתנים גם פסקי דין המביעים דעה שונה [ר' למשל ע"א (מחוזי י-ם) 13661-10-12 באדר נ' בנימין (27.12.13), פרק יב3 פסקה 172 ואילך] אך נראה שהמגמה הרווחת יותר היא זו שהובעה בפסק דין ארגון המורים הנ"ל (ור' גם סיכום המצב המשפטי המצוי בע"א (י-ם) 3386-10-19 מירי רגב נ' ערוץ 10 (2.8.2020) בפסקה 58; וכן בת.א. (שלום ת"א) הרצוג נ' מגן (1.3.2021), פסקה 12, שם ניתח ביהמ"ש את הסוגיה וקבע כי "ההלכה הרווחת היא שאין מקום לחייב נתבע בפרסום התנצלות").
בשורה התחתונה: הגישה הרווחת בפסיקה כיום (למעט פסקי דין בודדים חולקים) היא שבית המשפט אינו מוסמך להורות על התנצלות.
