אדם הגיש תביעת לשון הרע בגין פרסומים שנעשו, ולאחר הגשת התביעה נוספו פרסומים נוספים שאף הם מהווים לשון הרע לטענת התובע, והוא מעוניין לתבוע גם בגינם; האם הדרך הנכונה היא להגיש תביעה נפרדת, בגין הפרסומים החדשים, או שמא הצעד הנכון הוא להגיש "בקשה לתיקון כתב תביעה", על מנת להגיש כתב תביעה מתוקן הכולל גם את הפרסומים החדשים?
שאלה זו נדונה בבית המשפט המחוזי בחיפה, בת.א. 9872-09-23 גוברין נ' תאגיד השידור כאן (9.5.24). בית המשפט קבע, כי מאחר שהפרסומים מהווים עילה חדשה, אם התובע מעוניין לתבוע גם בגינם עליו להגיש תביעה נפרדת, ולא "לתקן" את כתב התביעה המקורי. הוסבר, כי צעד של תיקון כתב תביעה נעשה רק כאשר מעוניינים להוסיף לכתב התביעה נתונים הקשורים לתביעה ולמחלוקת המקורית, ולא כאשר מתעורר צורך להוסיף עילה חדשה שנולדה לאחר כתב התביעה [אמנם התובע ניסה לטעון כי אף כאן, יש בפרסומים החדשים השלכה על התביעה המקורית במובן זה שהם מעלים שאלות שונות כשמשווים אותם לפרסומים המקוריים, אך ביהמ"ש קבע כי גם אם הדבר נכון, אין צורך לתקן לשם כך את כתב התביעה המקורי; יש להגיש תביעה חדשה, ולכל היותר, ניתן במסגרת החקירה הנגדית שבהליך המקורי, לשאול כיצד מתיישבים הדברים וכו']. ובלשון ביהמ"ש:
"אין ספק אף לפי הבקשה, שהפרסומים הנוספים הם עילות חדשות נטענות לפי חוק איסור לשון הרע. אין מדובר בתיקון של העילות הקודמות, ותביעה בגין פרסומים נוספים לא תעזור ולא תשפיע כלל על בירור הפלוגתאות העומדות לדיון בתביעה המקורית. להסיר ספק, הטענה היחידה של המבקש בדבר קשר בין הפרסומים הנוספים לבין הפרסומים הכלולים בתביעה היא שנוסח הפרסומים הנוספים משליך על ההכרעה בפרסומים המוקדמים ומאיר אותם באור שונה…. לא ימנע מהתובע…לשאול את המשיב בחקירה נגדית כיצד מתיישב הדבר עם הפרסום הנוסף… התנאי העיקרי לתיקון כתב התביעה, שהוא העמדת הפלוגתאות האמיתיות בין הצדדים, לא מתקיים".
על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור לביהמ"ש העליון. ביהמ"ש העליון דחה את הבקשה והשאיר על כנה את החלטת ביהמ"ש המחוזי [רע"א 3923/24 גוברין נ' תאגיד השידור הציבורי כאן (5.8.24)].
*
לצד זאת יש להעיר, שאין זה כלל נחרץ, ולביהמ"ש מסור שיקול דעת בעניין. כך, למשל, אם הבקשה לתיקון כתב תביעה מוגשת בשלב מוקדם מאוד של התביעה המקורית, ייתכן שביהמ"ש יגיע למסקנה כי יש לקבל את הבקשה לתיקון כתב התביעה. יש כמה גורמים העשויים להשפיע על ההחלטה, וביניהם השלב הדיוני בו מצויה התביעה המקורית, וכן מידת הקשר בין הפרסומים השונים. עם זאת, נקודת המוצא ה"רגילה" היא, שכאשר נולדת עילה חדשה, הדרך אינה לתקן את כתב התביעה המקורי אלא להגיש תביעה חדשה [וכפי שסיכם זאת ביהמ"ש העליון בהחלטתו הנזכרת לעיל, פסקה 9 – "… בסוגיה זו הובהר כי ככלל, בית המשפט ייטה שלא להיעתר לתיקון כתב תביעה, כאשר מטרת התיקון היא הוספת עילה תביעה חדשה שהראיות להוכחתה נבדלות מן הראיות הדרושות להוכחת העילה המקורית. זאת במיוחד מקום שבו בקשת התיקון הוגשה בשלב מאוחר של ההתדיינות…"].
