נתקלתם בכתבה, המתארת מעשים חמורים של אדם. לא הסתפקתם בקריאת הכתבה, אלא הוספתם גם תגובה נזעמת משלכם, שמביעה את שאט הנפש שאתם מרגישים: "לא ייאמן, חתיכת נוכל מלוכלך". האם אתם חשופים לתביעת לשון הרע?
סיטואציה כזו נדונה בפסק דין שניתן לאחרונה.
נגד התובע פורסמו כתבות, לפיהן הוא יצר קשרים עם נשים והציג להן כל מיני מצגים, על מנת לפתות אותן להיות עמו בקשר. הנתבע הגיב לאחת הכתבות הללו וכתב על התובע- "נוכל נוכל נוכל נוכל, בן אדם מגעיל, שב בבית ואל תצא, אני מכיר אותך ישפל, תגיש נגדי תביעה חיה שפלה…".
[הערה: לא ברור לי מפסק הדין באיזו מסגרת בדיוק נכתבה התגובה – טוקבק? פרסום אחר?].
בגין האמירות הנ"ל (ואמירות נוספות) הוגשה תביעת דיבה.
בית המשפט דחה את התביעה וקבע, כי מאחר שהמגיב לא ייחס עובדות, אלא הטיח דברי גנאי כתגובה על בסיס עובדות שעלו בכתבה, אין לראות בכך "לשון הרע". כל מי שקורא את התגובה מבין מתוך ההקשר, שהמגיב בסך הכול מתאר בלשונו את דעתו על מה שכבר נאמר בכתבה:
"ככל שהדבר נוגע לקריאת גנאי, הרי שדומה, מתוך אותן כתבות, כי הפרשנות הניתנת לדברים הינה כי מטרת הנתבע היא לכנות את התובע במילות גנאי, כאשר העובדות עליהן סמך הנתבע, הן עובדות העולות מאותן כתבות ונראה לפיכך, כי הנתבע לכל היותר מביע את דעתו ביחס לאותן עובדות שפורסמו ומביע דעתו השלילית על מי שמבצע את הדברים ומגנה אותו על כך…
על פניו, מדובר במלים שיש בהן כדי לעלוב בתובע ולהעמידו באור שלילי, אלא שלא כל מלה הנאמרת בגנותו של אדם הינה כזו שיש לייחס לה משקל של לשון הרע והקורא יודע מתוך הקשר הדברים להבין, כי אין בדבריו של הנתבע יותר מאמירה שיש בה כדי לגנות את התובע".
[פרטי פסק הדין: ת.ק (אשקלון) 41432-08-22 בן חמו נ' שושן].
