אדם מפרסם פרסום שלילי על אדם אחר, אך מסייג את דבריו במילה "לכאורה". האם ניתן לתבוע אותו בתביעת לשון הרע למרות הסתייגות זו?
מהפסיקה שתובא להלן עולה, כי הדבר תלוי בהקשר:
א. עצם השימוש במילה "לכאורה", בפני עצמו, בוודאי אינו מהווה "עיר מקלט" מפני תביעות לשון הרע. אחרת, כל אדם יפרסם עובדות על אדם אחר כאוות נפשו, וימלט את עצמו מתביעה על ידי תוספת מילת ה"קסם", "לכאורה".
ב. עם זאת, לפעמים מההקשר והסגנון של הדברים, הקורא (או המאזין) מבין שהמילה "לכאורה" אכן מלמדת על הסתייגות אמיתית ועל כך שמדובר בהבעת דעה אישית, תוך שהקורא מבין מהן העובדות שעליהן היא מבוססת. במקרה כזה, המילה "לכאורה" מגדירה את הפרסום כהבעת דעה, וכפי שכבר הסברנו במאמר אחר (ראו כאן), הבעת דעה עשויה להוות הגנה למפרסם, אם יעמוד בתנאים נוספים שהחוק דורש (התנאים הם, שהבעת הדעה הינה אודות אדם בעל תפקיד ציבורי, או בעניין ציבורי, ויש לה על מה להתבסס וכו', כפי שכאמור הרחבנו במקום אחר).
להלן מספר פסקי דין הממחישים את העקרונות האמורים:
***
בפסק הדין ת.א (שלום עכו) 2481/96 סואעד מחמד נ' אבראהים נימר חסין ראש עירית שפרעם (26.11.98), פסקאות 13-12, סיכם בית המשפט במספר פסקאות משעשעות את היחס למילים "לכאורה", "כאילו" וכו':
"12. הביטוי 'כאילו', אינו מקנה חסינות מפני לשון הרע. היטיב לעמוד על כך הסטיריקן חד הלשון, ב. מיכאל, ברשימתו הקולעת 'כאילו לכאורה כזה' (ידיעות אחרונות 25.7.97) ואביא מקצת הדברים בשם אומרם:
'…מן הבחינה המשפטית, כך לפחות נדמה לכמה וכמה הדיוטות, המלה 'לכאורה' היא שריון מוחלט בפני כל תביעת-דיבה, לשון הרע או רעה משפטית אחרת. מאליו יובן איפוא, מדוע כה רבה הפופולאריות של ה'לכאורה' בתקשורת ובפוליטיקה. היא הרי – לכאורה – מתירה לומר הכל מבלי לחשוש מאימת הדין……ואדגים: כל פרח עיתונות, כל בדל פוליטיקאי ובעצם כל אזרח בר-דעת יודע, כי אם יהין לומר: 'חבר הכנסת אונגליק הוא גנב', הרי הוא מייד מסתכן בתביעת דיבה עתירת מימדים… אך אם, לעומת זאת, הוא יאמר: 'חבר הכנסת אונגליק לכאורה-גנב'. לא יארע לו מאומה. נהפוך-הוא. לא רק שכולם יידעו בוודאות שח"כ אונגליק הוא אכן גנב, הם גם ילמדו שהאדם אשר חשף זאת הוא אדם זהיר, שקול ובעל הבנה מעמיקה בתורת המשפט…והנה בז'רגון המשפטי העכשווי זכתה ה'לכאורה' במשמעות הפוכה לחלוטין. כאשר אני אומר על מאן-דהו שהוא גנב-לכאורה, אין כוונתי לומר – רק לכאורה הוא גנב. להיפך! כוונתי לומר: 'הוא גנב ועוד איך! אבל אין לי הוכחות ואני לא רוצה להסתבך….'.
13. שמתי לפני דברי שנינה אלו ומצאתי כי יש בהם ממש. המילה 'כאילו' – כתחליף למילה 'לכאורה' – אל לה לסמא עיניו של בית המשפט. אין בה כדי לאיין לחלוטין את הביטוי הפוגע. עם זאת, אין לגלוש גם לקיצוניות הפוכה, ולהתעלם בכל מקרה מהמילה 'כאילו'. יש לראות הדברים בהקשרם ובהדבקם, ולבחון אם נעשה שימוש לרעה במילה 'כאילו' או 'לכאורה' או שמא דיבור זהיר ומושכל לפנינו".
בית המשפט המחוזי, בע"א (מחוזי באר שבע) 30434-01-23 מתכת באר שבע עדין בע"מ נ' עמר (24.5.23), הדגיש שהמילה "לכאורה" אינה יכולה לשמש "עיר מקלט" כללית בפני תביעות לשון הרע. כלשונו בפסקה 14:
"בניגוד לקביעת ביהמ"ש שאין בפרסום משום לשון הרע, בשל הסתייגויות והשימוש במילה 'לכאורה' אני סבורה אחרת. אין במילה 'לכאורה' כדי לסייג ולצמם [-כך במקור-] את איסור לשון הרע, שאם נאמר כן, הרי בכל לשון הרע, תתווסף מילה 'לכאורה' וזו תהיה עיר מקלט לכל מוציאי לשון הרע למיניהם".
וכך נקבע גם בת.א. (שלום נצרת) 9725-02-18 גרינבאום נ' חליוה (8.12.21), פסקה 166:
"בקטעים מסוימים בכתבה הנתבע הכניס מילים בודדות המלמדות על הבעת דעה כגון 'לכאורה', 'אולי', 'למה' ועוד, אך אין בשימוש זה כדי להוות הפרדה בין הבעת דעתו לבין הצגת העובדות. שכן, הוא השתמש במילים אלה תוך כדי הצגת העובדות ולא הפריד ביניהן לבין העובדות שהוצגו. כך למשל, הוא רשם 'שלכאורה הפיטורין הם שיצרו אצל… את הכעס לפיטוריו ואולי אף בעקיפין הביא למותו". במקרה כאמור, השימוש במילים 'לכאורה' ו- 'אולי' אינו מעלה ואינו מוריד, שכן בסופו של יום הנתבע מציג עובדה נחרצת לפיה השמועה היא כי הפיטורין של אבי התובע ז"ל הם שהביאו למחלתו ופטירתו".
ובאופן דומה נקבע בת.א. (שלום ת"א) 51548-09-22 גפן נ' ניסני (16.2.25) פסקה 155: "ודוק: העובדה שהנתבע הוסיף את המילה 'לכאורה' לחלק מן הפרסומים אינה מסייעת לו, משום שברור מהקשר הדברים כי מדובר בתוספת מלאכותית שנכתבה רק לשם הזהירות; כך למשל, הנתבע כתב את הדברים הבאים… מקריאת הטקסט ברור כי הנתבע מטיח עובדות חריפות וכי הוספת המילה "לכאורה" איננה אותנטית ולכן לא יכולה לסייע לנתבע".
***
לסיכום, עצם השימוש במילה "לכאורה" אינו "תרופת קסם" או "עיר מקלט" בפני תביעות לשון הרע.
