מה דינו של אדם המפרסם לשון הרע על מי שכבר נפטר? האם ניתן להגיש נגדו תביעת לשון הרע?
סעיף 5 לחוק איסור לשון הרע, שכותרתו "לשון הרע על מת", קובע כי עקרונית פרסום כזה נחשב כ"לשון הרע", אך יחד עם זאת, הסעיף מגביל מאוד את הצעדים שניתן לנקוט נגד המפרסם:
א. לא ניתן להגיש כלל תביעה אזרחית (וגם לא קובלנה – במושג ה"קובלנה" נדון במקום אחר בנפרד).
ב. כתב אישום פלילי כן ניתן להגיש, אך זאת רק אם ביקש זאת במפורש בן הזוג של המת, או אחד מילדיו, נכדיו, הוריו, אחיו או אחיותיו.
[ובלשון הסעיף: "לשון הרע על אדם שפורסמה אחרי מותו, דינה כדין לשון הרע על אדם חי, אלא שאין בה עילה לתובענה אזרחית או לקובלנה; ולא יוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף זה אלא אם ביקש זאת בן-זוגו של המת או אחד מילדיו, נכדיו, הוריו, אחיו או אחיותיו"].
קל לראות, כי יש קווים משותפים ברורים בין סעיף 5 הנ"ל, העוסק בלשון הרע על מת, לבין סעיף 4, העוסק בלשון הרע על ציבור. וכפי שסיכם זאת בית המשפט העליון [ע"א 8345-08 בן נתן נ' בכרי, פ"ד סה(1) 567, פסקה 28 לדברי דנציגר]:
"שתי הוראות ייחודיות מצויות בחוק איסור לשון הרע, המתייחסות למקרים פרטיים של הוצאת לשון הרע: המקרה האחד, הוצאת לשון הרע על ציבור או על חבר בני אדם שאינם תאגיד (סעיף 4); והמקרה השני, הוצאת לשון הרע על המת (סעיף 5). בסעיפים אלו נקבע כי דין הוצאת לשון הרע על אחד מאלו, כדין הוצאת לשון הרע על תאגיד או על אדם חי (בהתאמה). עם זאת, היקף ההגנה על השם הטוב של הציבור, של חבר בני האדם או של המת מוגבל: נקיטת הליך בגין פרסום לשון הרע עליהם מוענק לרשויות המדינה בלבד. במקרה של פרסום לשון הרע על המת, הגשת כתב אישום תעשה רק לבקשת אחד מבני משפחתו (המנויים בסעיף). במקרה של לשון הרע על ציבור או חבר בני אדם, ייעשה הדבר על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו בלבד".
**
הערה: יש להבחין בין מקרה זה, לבין מקרה שבו פורסמה לשון הרע על אדם חי, אך הוא מת לאחר הפרסום. לכך יש התייחסות בסעיף 25(א) לחוק, ונדון בכך במאמר נפרד (ר' כאן).
