במסגרת תכנית רדיו, אמר הנתבע על התובע שהוא "עבריין פלילי ככל הנראה" וכי הוא "עבריין לכאורה". התובע הגיש תביעת לשון הרע.
מצד אחד, נאמר על התובע שהוא "עבריין" אך מצד שני הנתבע הוסיף ואמר "לכאורה" ו"ככל הנראה". האם יש בהסתייגויות אלה כדי "להושיע" את הנתבע?
*
בפסק הדין ת.א (שלום חיפה) 7218-12-20 רמתי נ' דץ (2.6.23), התייחס בית המשפט לאמירות "עבריין פלילי ככל הנראה" ו"עבריין לכאורה" וקבע כך:
א. כאשר מפרסמים על אדם שהוא "עבריין", ללא הוספת ההסתייגות של "לכאורה", האדם הסביר מבין מהפרסום שמדובר במי שהורשע בדין. מאחר שזו משמעות הפרסום, אם הנתבע יבקש להתגונן בהגנת "אמת דיברתי", יהיה עליו להוכיח שאכן הייתה הרשעה [בית המשפט מפנה בהקשר זה גם לפסק הדין ת.א (שלום י-ם) 23838-03-13 שקד נ' עיתונות זהב בע"מ (6.2.17), פסקה 43. נציין שערעור על פסק הדין נדחה – ע"א (י-ם) 49994-03-17 עיתונות זהב בע"מ נ' שקד (אם כי בערעור מודגשת העובדה שמדובר באתר חדשות, שעליו להיזהר יותר בלשונו ופרסומיו)].
ב. כאשר מפרסמים על אדם שהוא עבריין תוך תוספת המילה "לכאורה" או "ככל הנראה" וכו', כאן האדם הסביר אינו מבין שמדובר בהכרח באדם שהורשע. משמעות הפרסום בעיני האדם הסביר היא שיש בסיס עובדתי לחשד לביצוע עבירה. גם זו כמובן לשון הרע, אלא שכאן, כאשר הנתבע מבקש להתגונן בטענת אמת הפרסום, הוא אינו נדרש להוכיח הרשעה, אלא רק נדרש להוכיח שאכן יש עובדות המובילות לחשד סביר לעבירה. על בסיס כך, דחה בית המשפט את התביעה, שכן, בנסיבות לפניו, התקיימו נסיבות שיש בהן לבסס חשד לביצוע עבירה.
[ג. בסוף פסק הדין, מתלבט בית המשפט האם ניתן להצביע גם על הגנה נוספת, הבעת דעה על אישי ציבור (סעיף 15(4) לחוק). בית המשפט מפקפק בכך, שכן, קשה לומר הוספת המילה "לכאורה" הופכת את המשפט להבעת דעה ולא לעובדה (בהקשר זה ר' גם ת.א (שלום ת"א) האגודה למען הקשיש דימונה נ' רשת מדיה בע"מ (9.3.23) פסקה 8). בית המשפט מתייחס במהלך פסק הדין גם לנקודות חשובות נוספות – רמת ההוכחה הנדרשת לצורך הגנת אמת הפרסום ועוד].
