אמירות לשון הרע במסגרת חיי משפחה

שאלה:

בשיח המשפחתי, מטבע הדברים עולות אמירות שעשויות להוות לשון הרע (לדוגמה, התמרמרות של בן זוג באוזני רעהו נגד הורי אחד מהשניים, שיח עם הילדים על הורה או בן משפחה וכדומה). האם אמירות כאלה יכולות להוות עילה לתביעת לשון הרע?

תשובה:

ככלל, חוק איסור לשון הרע אינו עושה הבחנה בין לשון הרע במשפחה לבין לשון הרע אחרת. כדי שיתקיים יסוד ה"פרסום", די בכך שהאמירה היא בפני אדם אחד מלבד הנפגע, ואין הבדל אם מדובר בבני משפחה או לא.

אולם, בפסיקה, הביעו בתי המשפט את דעתם, לפיה כעניין שבמדיניות (בגלל טעמים שונים – אינטימיות השיח המשפחתי, רצון להימנע מהצפת בתי משפט בתביעות, רצון להימנע מלעודד בני זוג ממורמרים להחריף את הסכסוך על ידי תביעות, פגיעה במרקם המשפחתי לרבות קטינים, ועוד) בית המשפט יתייחס בזהירות מרבית לתביעה המוגשת בגין שיח משפחתי, ולא ימהר לפסוק פיצויים בגינה. להלן מספר דוגמאות:

דוגמה אחת: תמ"ש (משפחה נצרת) 60239-02-20 פלונים נ' אלמוני (3.7.2024), פסקאות 33-34: "יש ליתן את הדעת לכך, שבכל הקשור לתביעות לשון הרע בתוך המשפחה, אין מקום להתייחס לפרסומי לשון הרע במנותק מהסכסוך המשפחתי הכולל. בסכסוכים בעצימות גבוהה, מדיניות משפטית ראויה, אינה לעודד הגשת תובענות ופסיקת פיצויים תעשה במקרים חריגים".

דוגמה נוספת: בתלה"מ (משפחה קריות) 69893-07-17 י' ח' נ' א' ח' (11.5.2023) סעיפים 71-70 סיכם בית המשפט כך:

"כמו כן ראה הפסיקה אשר קבעה, כי יש לצמצם תחולת דיני הנזיקין ולשון הרע במרחב המשפחה, ולשאוף כי דברים יוסדרו באמצעות שימוש בכלים טיפוליים ולא על דרך פניות חוזרות ונשנות לבית המשפט (ראה: עמ"ש (חי') 33044-04-13 נ.ר. נ' א.א. [פורסם במאגרים מקוונים] (16.2.2014) ; עמ"ש 27629-10-19 א' ג' נ' ב' ג' [פורסם במאגרים המקוונים] (20.8.2020).

ראה גם האמור בעמ"ש (ת"א) 47311-10-13 פלוני נ' פלמונית [פורסם במאגרים המקוונים] (19.5.2014) שם נפסק כי יש לנקוט במשנה זהירות בבואנו לדון בתביעות לשון הרע במרחב דיני המשפחה: 'יש ממש בטענת המערערים כי כאשר עסקינן בסכסוך משפחתי, שומה על בית המשפט לנקוט משנה זהירות בבואו לפסוק פיצויים בגין פרסום לשון הרע. סכסוכים מסוג כזה הם מטבע הדברים טעונים מאוד מבחינה רגשית, ועלולים לגרור ביטויים חריפים שנאמרים בסערת רגשות. גם כענין שבמדיניות, אין לעודד צדדים לסכסוך משפחתי להגיש תביעות לשון הרע בגין כל ביטוי פוגע שנאמר על ידי הצד שכנגד, שאם לא כן, בתי המשפט לעניני משפחה יוצפו בתביעות לשון הרע לרוב…'…"

דוגמה נוספת: תמ"ש (תביעות קטנות הרצ') 55396-05-19 א' . ט' נ' מ'. א' (27.12.2020) פסקה 88:

"נוכח מהותה של מערכת היחסים המשפחתית, המאופיינת בחופש ודרור להשמעת דעות, ביקורת וטענות בשלל דרכים ונוסחים, סבורני כי שומה על בית המשפט להקפיד הקפדה יתירה בעת פסיקת פיצויים, דווקא בתביעות לשון הרע בתוך המשפחה. כדי לשמור על הטוהר ועל שלמות התא המשפחתי, חשוב שלא לעודד בני משפחה להגיש תביעות האחד כלפי משנהו כעניין של מה בכך".

דוגמה נוספת: תמ"ש (משפחה קריות) 30406-07-16 פלונית נ' פלוני (31.1.2022) פסקה 122:

"לעניין עוולת לשון הרע בראי של דיני המשפחה נקבע לא אחת שהמרחב המשפחתי, ייחודי ומהווה פלטפורמה חיצונית ונפרדת מזו המתקיימת במרחב האזרחי. מערכת יחסים משפחתית היא כזו המושתתת על מארג עדין של קשרים, ובכך נבדלת באופייה ובתוכנה מכל מערכת יחסים אחרת. התבטאויות הנאמרות באוזניהם של בני משפחה, עלולות לעיתים, להיות חמורות אלפי מונים מאמרות אותן נאפשר לעצמנו להשמיע באוזניהם של אנשים זרים. אף תחושת העלבון והפגיעה למשמע התבטאויות כאלו או אחרות הנשמעות על ידי בן משפחה, עלולה להיות צורמת ומכאיבה הרבה יותר, מאשר לו נשמעה מפיו של אדם זר. נוכח מהותה של מערכת היחסים המשפחתית המאופיינת בחופש ודרור להשמעת דעות, ביקורת וטענות בשלל דרכים ונוסחים, על בית המשפט להקפיד הקפדה יתירה בעת פסיקת פיצויים, דווקא בתביעות לשון הרע בתוך המשפחה. כדי לשמור על הטוהר ועל שלמות התא המשפחתי, חשוב שלא לעודד בני משפחה להגיש תביעות האחד כלפי משנהו כעניין של מה בכך. אפנה בהקשר זה לפסק הדין בעניין תמ"ש (כ"ס) 29442/05 ל.א. נ' י.י.מ [פורסם במאגרים] פסקה 37 (6.9.2009) [פורסם בנבו] שם נקבע: 'פסיקת פיצויים על הצד הגבוה תמשיך ותעודד את הצדדים להוסיף ולהגיש תובענות הדדיות בגין עוולת לשון הרע זה כנגד זה, כפי שכבר עשו פעמים רבות…. אינני מתעלם מכך שבתי המשפט, לרוב, אינם מקילים עם המפרסם לשון הרע בזדון על מנת לנגח ולהזיק לנפגע… ואולם בעניין הנדון אין להתעלם כי לשון הרע צמחה לה בתוך המרחב המשפחתי השוצף וקוצף בו אח מנגח את אחיו ואח תובע את אחיו עד כי דומה כי אין לדבר סוף, לטעמי בנדון פסיקת פיצויים נדיבה לא תשרת כל אינטרס ראוי, אלא רק תוסיף ותעודד תביעות נוספות, כאמור'…".

***

דוגמאות אלה אינן אלא מעטות מני רבות. לסיכום, הגשת תביעת לשון הרע בגין שיח משפחתי הינה אפשרית מבחינת החוק, אך בתי המשפט יתייחסו לכך בזהירות מרבית ורק במקרים חריגים ייעתרו לה.