לפעמים פרסום מכיל ביטויים (בוגד, משתף פעולה וכו') שבפני עצמם מכפישים וקשים מאוד, אך כל קורא סביר מבין שההקשר הכולל אינו תיאור עובדתי אלא הבעת ביקורת מלבו של הכותב אודות התנהגות מסוימת. בית המשפט ינטה לראות בכך הבעת עמדה לגיטימית, ולא תיאור עובדתי המהווה לשון הרע.
כך למשל בת.ק (ת"א) 16963-06-25 מרשק נ' בן דוד (27.11.2025), המפרסם כתב דברים נגד התובע, בגין מונולוג שכתב התובע לאחר 7 לאוקטובר (מונולוג בו האשים התובע שפלישת 7 באוקטובר נעשתה בסיוע גורמים ישראלים). המפרסם כתב על התובע שדבריו מהווים "בגידה" ושהתובע "משתף פעולה עם האויב". בגין כך, הגיש התובע תביעת לשון הרע.
בית המשפט דחה את התביעה בקובעו בין היתר (פס' 37-36), כי:
"… התבטאויות התובע נוגעות בעניינים שבלב המחלוקת הציבורית, והסרטון שלו והתמונה עם הכיתוב שלו פורסמו ברגעים בהם כלל רגשות הציבור געשו מאירועי ה-7 באוקטובר. הצופה הסביר מבין את הביטויים החריפים מצדו של נתבע 1 כמביעים את רגשותיו ותחושותיו האישיים לאור התנהגויות דוגמת התנהגותו של התובע. המילים אותם אמר… באו ממעמקי ליבו של נתבע 1, ולא נאמרו בעקבות סקירה עיתונאית של העובדות בשטח. כל צופה סביר מבין כי מדובר בביטויים ציוריים נוקבים ולא בהאשמות עובדתיות/משפטיות…. המילים: 'להצביע על אנשים מתוכנו כעל בוגדים- זו בגידה. מי שמשתף את האשמות האלה- משתף פעולה עם האויב', המילים מגיעות בתוך הקשר של אמירת דברים, הבעת דעה וביקורת. ברור גם לצופה הסביר שלא מדובר בעובדה או בטענה כי נעברה עבירת בגידה פלילית במובן המשפטי לפי חוק העונשין. לא מדובר בהעברת חומר סודי ומסווג לאויב במובן הפלילי וגם לא נטען כי התובע או כל מישהו אחר ברשת העביר חומר מסווג וסודי לאויב. מדובר על פרשנות לאמרות ולכן גם הצופה הסביר מבין שמדובר בביטוי ציורי. לכן הביטוי ופרשנותו אינו מהווה לשון הרע בהתאם להגדרה בסעיף 1(2) לחוק איסור לשון הרע. די בכך כדי לדחות התביעה…"
