"פיצויים לבוז"

שאלה

נגד אדם פורסמה לשון הרע, אך מתברר שהיה לו מוניטין שלילי גם אלמלא הפרסום. האם יהיה זכאי לפיצוי?

תשובה

גם אדם בעל "שם רע" זכאי לפיצוי. אולם, הפיצוי שייפסק עלול להיות נמוך. לעתים יהיה נמוך עד כדי גיחוך, אפילו שקל אחד. פיצוי יים שנפסקים במקרים קיצוניים כאלה מכונים בפסיקה בשם "פיצויים לבוז" או "פיצוי לבוז".

כך למשל סיכם זאת בית המשפט בת.א 31250-09-22 שגיא נ' כהן (21.6.2026), פסקאות 65-54:

"כאמור לעיל, בעת פסיקת הפיצוי בתביעה העיקרית, יינתן משקל לדרך התנהלותו של מר… לעובדה שנמצא כי לא היה בפרסום אמת, והעובדה שמצאתי שהוכח לפני שמו הרע… 

יחד עם זאת, ההלכה הפסוקה קובעת כי עילת התביעה בגין לשון הרע אינה מותנית בכך שלנפגע היה שם טוב לפני הפרסום. חוק איסור לשון הרע נועד להגן על האדם מפני ירידה נוספת במעמדו, ולכן גם אדם בעל שם רע זכאי לכך ששמו לא יושחר עוד יותר ללא הצדקה חוקית (ת"א (מחוזי י-ם 13358-01-17 אלון חמדני נ' ברק כהן (05.05.2020); ת"א (שלום ת"א 18448-10-15 אורן אסף חזן נ' עמית יצחק סגל (11.09.2016)).

בעוד שקיומו של שם רע אינו מבטל את העוולה, הוא משפיע באופן ישיר על שלב הסעדים. הנחת היסוד היא שלשם טוב יש ערך רכושי, וכאשר מוכח כי בציבור הרלוונטי הנפגע לא נהנה משם טוב במושא הנוגע לפרסום, הערך הנכסי של שמו נמוך או אינו קיים, דבר המוביל להפחתת הפיצוי (ע"א 89/04 ד"ר יולי נודלמן נ' נתן שרנסקי (04.08.2008); אורי שנהר דיני לשון הרע (2024) , פרק 30- שמיעת ראיות במשפטי לשון הרע).

במקרים שבהם לתובע יש שם רע משמעותי או שדרך התנהלותו פסולה, בית המשפט רשאי לפסוק פיצוי בסכום מזערי (כגון שקל אחד), המכונה 'פיצוי לבוז'. פיצוי זה נועד להצהיר כי אמנם בוצעה עוולה טכנית, אך הנזק לשם הטוב הוא אפסי או שהתובע אינו ראוי לפיצוי ממשי בשל עברו (חאלד גנאים, מרדכי קרמניצר, בועז שנור דיני לשון הרע  – הדין המצוי והדין הרצוי (2019) , חלק שישי – הסעדים בגין פרסום לשון הרע; תמ"ש (משפחה כפר סבא 24983/04 אורי רודריג נ' ד"ר איריס בר און (13.01.2008)).

בשים לב להלכה הנוהגת, מצאתי לחייב… בגין הפרסום בווטס-אפ… פיצוי המבטא את השיקולים שפורטו לעיל, בסך של 5,000 ₪".