עידן האינטרנט והרשתות מאפשר לאנשים "להתחבא מאחורי מקלדת" ולהשמיץ אנונימית, כך שטכנית המושמץ אינו יודע את מי לתבוע. האם ניתן לפנות לביהמ"ש בתביעה מקדימה נגד ספק האינטרנט, שיורה לו לחשוף פרטים מזהים (כתובת IP וכו')?
לאחר מחלוקת ענפה בפסיקה בעניין זה, הוכרע העניין לבסוף על ידי בית המשפט העליון ברע"א 4447/07 מור נ' ברק אי.טי.סי (לקישור לחצו כאן). באותו עניין, אדם נפגע מפרסום אנונימי, וביקש מבית המשפט להורות לספקית הגישה לאינטרנט לגלות את הנתונים שברשותה (כתובת ה-IP) אשר יאפשרו לחשוף את זהות הגולשים המפרסמים. בית המשפט הכריע, בדעת רוב של השופטים ריבלין ואדמונד לוי (בניגוד לדעתו החולקת של השופט רובינשטיין), כי אין סמכות לבית המשפט להורות על סעד כזה, שכן אין הוראת חוק המאפשרת זאת.
[בית המשפט הוסיף כי הוא מודע למצב הבעייתי, שבו נפגעי השמצות נותרים למעשה ללא אמצעים להגן על שמם, אך הוא מציין כי המחוקק הוא שצריך לפתור בעיה זו, שכן, לפי לשון החוק הנוכחית, אין סעד כזה בנמצא. עוד הוא מעיר, כי בכל מקרה, כאשר מדובר בלשון הרע המהווה גם עבירה פלילית (על פי סעיף 6 לחוק) יש בידי הנפגע דרך לחשיפת הפוגע כדלקמן: הוא יגיש תלונה למשטרה, וזו תפעיל את סמכויות החקירה הנתונות לה].
פסיקה מאוחרת יותר "ריככה" את קביעת פסק דין מור וקבעה, כי יש להבחין בין שני מצבים: אם הנפגע אינו יודע כלל מי פרסם את הפרסום, והוא מבקש מבית המשפט להורות על חשיפת הגולש לצורך הגשת תביעה, במקרה כזה אכן תקפה פסיקת ביהמ"ש העליון, לפיה לא ניתן להורות על חשיפת הגולש. אולם, אם הנפגע כבר חושד בגולש ספציפי, והוא כבר מנהל הליך נגדו, ובמסגרת ההליך הוא מבקש שביהמ"ש יורה לספקיות האינטרנט וכו' לחשוף נתונים מסוימים לאישוש עמדתו, במקרה כזה כן ייענה בהמ"ש לכך [תא"מ (פתח תקוה) 14089-08-09 פאי נ' פנחס ו-וואלה! תקשורת בע"מ; ת.א (כ"ס) 20419-03-21 פלונית נ' אלמוני]. ובלשון בית המשפט בעניין פאי:
"בהלכת רמי מור… המבקש- לא ידע את זהות המפרסם ואף לא היו לו חשדות כלפי מאן דהוא. לעומת זאת- בענייננו, יש למבקש 'חשוד עיקרי'. המבקש אינו עותר כיום לקבל את פרטי הגולש ומסתפק בהשוואת כתובות ה- mail … בנוסף- בעניין שנדון בהלכת רמי מור, המבקש לא הגיש הליך עיקרי, אך הצהיר כי חשיפת זהות המפרסמים נועדה לשם קיום הליך כזה בעתיד. נאמר כי בקשה זו חריגה שכן, בימ"ש אינו נכנס לתמונה קודם שמוגשת תביעה… בענייננו- לעומת זאת, הוגשה הבקשה לצד הליך עיקרי וכדי לאפשר ולסייע את בירורו. לאחר שקבעתי כי נסיבות ענייננו שונות מאלה שנדונו והוכרעו ב"הלכת מור", הרי שניתן לקבוע אחרת מאשר נקבע בנסיבות אותו מקרה".
