במאמר זה, לא נעסוק במקרה של "לשון הרע על מת" (דהיינו, לשון הרע על אדם שבשעת הפרסום כבר לא היה בין החיים). מקרה כזה נדון בסעיף 5 לחוק איסור לשון הרע[1], וכבר עסקנו בכך באחד המאמרים הקודמים (ראו כאן).
המאמר הנוכחי עוסק במצב אחר – מצב שבו בשעת הפרסום, הנפגע היה חי, אך הוא הלך לעולמו לאחר הפרסום, בטרם הספיק לנהל משפט.
מצב כזה נדון בסעיף 25 לחוק איסור לשון הרע, שכותרתו "מות הנפגע". סעיף זה, מתייחס לשני מצבים דומים אך שונים: האחד, מצב שבו הנפגע אפילו לא הספיק להגיש תביעה בטרם נפטר; והשני, מצב שבו הוא כן הספיק להגיש תביעה, אך נפטר לאחר הגשת התביעה בעוד משפטו מתנהל.
לגבי אדם שאפילו לא הספיק להגיש תביעה בטרם נפטר: הסעיף קובע כי קרוביו של הנפגע (רק קרובים מסוימים המפורטים בסעיף) יכולים להגיש את התביעה בשמו, אך זאת בשני תנאים: האחד, שפטירתו הייתה בתוך ששה חודשים מיום הפרסום (ובמלים אחרות, אם חלפו יותר מששה חודשים בין הפטירה לבין הפרסום, חלה מעין "התיישנות" וקרוביו לא יוכלו להגיש את התביעה); והשני, שהתביעה תוגש על ידי הקרובים תוך לא יאוחר מששה חודשים לאחר הפטירה (ראו נוסח הסעיף בהערה)[2].
לגבי אדם שכן הספיק להגיש תביעה (או קובלנה) בטרם נפטר: סעיף 25(ב) קובע כי במקרה כזה, "תוך ששה חודשים לאחר מותו" יודיעו קרובי המשפחה המצוינים בסעיף, האם רצונם להמשיך בתביעה או בקובלנה שהתחיל הנפטר לנהל[3].
[אגב, ייתכן גם מצב נוסף, בו ניתן כבר פסק דין כאשר הנפגע בחיים, ולאחר מכן נפטר הנפגע ומתנהל הליך ערעור. ר' בספרו של שנהר, עמ' 444].
הערות שוליים:
[1]בקצרה, סעיף 5 הנ"ל קובע כי אמנם זוהי "לשון הרע", אך לא ניתן להגיש בגינה תביעה אזרחית או קובלנה. הדבר היחיד שניתן לעשות הוא להגיש כתב אישום פלילי (אם המדינה תראה זאת לנכון), וגם זאת, רק אם ביקשו זאת בן זוגו של המת, או אחד מילדיו, נכדיו, הוריו, אחיו או אחיותיו. ובלשון הסעיף: "לשון הרע על אדם שפורסמה אחרי מותו, דינה כדין לשון הרע על אדם חי, אלא שאין בה עילה לתובענה אזרחית או לקובלנה; ולא יוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף זה אלא אם ביקש זאת בן-זוגו של המת או אחד מילדיו, נכדיו, הוריו, אחיו או אחיותיו".
[2] בלשון סעיף 25(א) לחוק: "אדם שנפגע על-ידי לשון הרע ותוך ששה חדשים לאחר פרסומה מת בלי להגיש תובענה או קובלנה בשל אותה לשון הרע, רשאים בן-זוגו, ילדו או הורהו, ואם לא השאיר בן-זוג, ילדים או הורים – אחיו או אחותו, להגיש, תוך ששה חדשים לאחר מותו, תובענה או קובלנה בשל אותה לשון הרע" [יש לשים לב כי מדובר בקרובים ספציפיים מאוד – בן זוג, ילד או הורה; ורק אם לא השאיר כאלה, ההחלטה תהיה בידי אחיו או אחותו. מעבר לקרובים ספציפיים אלה, אין זכות תביעה לאיש בשם הנפטר, לרבות יורשים או עיזבון וכו' (שנהר, דיני לשון הרע, עמ' 444)].
[3] ובלשון סעיף 25(ב) לחוק: "אדם שהגיש תובענה או קובלנה בשל לשון הרע ומת לפני סיומה, רשאים בן-זוגו, ילדו או הורהו, ואם לא השאיר בן-זוג, ילדים או הורים – אחיו או אחותו, להודיע לבית המשפט, תוך ששה חדשים לאחר מותו, על רצונם להמשיך בתובענה או בקובלנה, ומשהודיע כאמור, יבואו הם במקום התובע או הקובל".
