שאלה:
נניח שאדם ביצע מעשה המהווה גם לשון הרע לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה – 1965 וגם פגיעה בפרטיות לפי חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א – 1981. לדוגמה, אדם הראה תמונות פרטיות ומביכות של חברו לאחרים, ובכך הוא גם גרם לבוז או לעג כלפיו (דבר המהווה לשון הרע לפי הגדרת סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע) וגם הפר את פרטיותו. האם, למרות שמדובר במעשה אחד, ניתן יהיה לחייבו פעמיים, גם בגין עילת לשון הרע וגם בגין הפגיעה בפרטיות?
תשובה:
שאלה זו נדונה על ידי בית המשפט המחוזי במסגרת עמ"ש (מחוזי מרכז) 27802-11-24 פלוני ואח' נ' אלמונית (12.1.26). באותו עניין, הנתבעים הציגו תמונות מביכות ומבישות של התובעת בפני הוריה. התובעת הגישה תביעה בגין הצגת התמונות, הן בעילה של פגיעה בפרטיות והן בעילה של לשון הרע. תביעתה התקבלה בבית משפט השלום ובית המשפט המחוזי דן בערעור, ואחת השאלות הייתה השאלה שהצגנו לעיל: מאחר שהצגת התמונות מהווה גם פגיעה בפרטיות וגם לשון הרע, האם אפשר לחייב פעמיים בגין הצגת התמונות?
השאלה מתחדדת לאור העובדה, שמדובר היה בתביעה ללא הוכחת נזק. גם חוק איסור לשון הרע (בסעיף 7א) וגם חוק הגנת הפרטיות (בסעיף 29א) מאפשרים תביעה ללא הוכחת נזק, וממילא השאלה היא, האם ניתן לחייב פעמיים, מכוח שני החוקים במצטבר.
בית המשפט קבע בעניין זה כך (פסקאות 48-45):
"השאלה הבאה שיש להידרש אליה היא האם היה מקום לפסוק לטובת המשיבה פיצוי ללא הוכחת נזק פעמיים – גם לפי חוק איסור לשון הרע וגם לפי חוק הגנת הפרטיות. בית משפט קמא לא ראה קושי בכך, מן הטעם שמדובר בשתי עוולות שונות. דעתנו שונה.
כאשר מוגשת תביעה בגין מעשה אחד הגורם לנזק אחד, אזי אין מקום לפסוק לטובת הניזוק פיצוי העולה על הנזק שנגרם לו, וזאת גם אם המעשה מצמיח מספר עילות תביעה. לפיכך, אם פעולה מסוימת נחשבת הן ללשון הרע והן לפגיעה בפרטיות, והנזק שנגרם על ידי שתי העוולות דומה בעיקרו, יזכה התובע בפיצוי עבור הנזק שנגרם לו ולא יותר מכך. מובן, כי התובע רשאי להוכיח כי נזקו התעצם בשל העובדה שהפגיעה בו כוללת הן מימד של לשון הרע, הן מימד של פגיעה בפרטיות. במקרה כזה סכום הפיצוי שהוא זכאי לו יגדל. אולם, הדבר נובע מכך שהנזק שלו גדול יותר, ולא מכך שתביעתו נשענת על מספר עילות.
ומה הדין כאשר עומדות לטובת התובע שתי עילות, אשר כל אחת מהן מזכה בפיצוי ללא הוכחת נזק? לדעתנו, כאשר הנזק שנגרם כתוצאה מאותן עילות הוא בעיקרו אותו נזק (גם אם לא זהה לחלוטין), אזי התובע זכאי לפסיקת פיצוי ללא הוכחת נזק פעם אחת בלבד …(שנהר, דיני לשון הרע, עמ' 807; והשוו, ע"א 7426/14 פלונית נ' דניאל, פסקה 66 לפסק דינו של השופט עמית (14.3.2016)). בהקשר זה יש להדגיש, כי פיצוי ללא הוכחת נזק אינו פיצוי עונשי, אלא מדובר בהוראה שנועדה לסייע לתובע להתגבר על הקושי להוכיח את נזקיו (ראו, בג"ץ 5239/11 אבנרי נ' הכנסת, פסקה 36 לפסק דינו של השופט עמית (15.4.2015)). ממילא, המוקד הוא בנזק ולא בעילה.
בענייננו, הגם שהצגת התמונות בפני ההורים (יחד עם הדברים שנאמרו) עולה הן כדי לשון הרע והן כדי פגיעה בפרטיות, הרי שמדובר במעשה אחד שגרם לנזק שבעיקרו הוא אחד. גם אם ניתן לנסות ולהבחין בין המימד של לשון הרע ובין המימד של הפגיעה בפרטיות, הרי שמדובר בגוונים דקים שאינם משנים מהעובדה שבעיקרו של דבר מדובר במעשה אחד ובנזק אחד. העוולה התבצעה על ידי הצגת התמונות בפני ההורים (בתוספת המלל שנאמר באותה פגישה), והנזק הוא בעצם העובדה שההורים נחשפו לתמונות ולעובדות שהתמונות הצביעו עליהן. לפיכך, ניתן לפסוק למשיבה פיצוי ללא הוכחת נזק בגין הצגת התמונות בפני ההורים והדברים שנאמרו להם על ידי המערערים פעם אחת בלבד".
***
בפסק הדין עלתה גם שאלה נוספת: באותו עניין, התמונות הושגו על ידי הנתבעים באמצעות פריצה לטלפון של התובעת. ומכאן השאלה, האם בגין המעשה הנפרד של הפריצה לטלפון, כן ניתן לקבוע פיצויים ללא הוכחת נזק.
מצד אחד התשובה חיובית, שהרי זהו מעשה אחר מעצם הצגת התמונות, אך מצד שני מדובר במעשה שהוא חלק משרשרת מעשים כוללת (פריצה לטלפון כדי להשיג את התמונות), וייתכן שקביעת פיצוי נפרד בגינו ללא הוכחת נזק תהיה מנוגדת לקביעת החוק, שאין פוסקים פיצוי ללא הוכחת נזק יותר מפעם אחת בשל "אותה פגיעה בפרטיות" (או "אותה לשון הרע"). ביהמ"ש השאיר זאת בצריך עיון, כי בכל מקרה לא נתבע באותו מקרה פיצוי נפרד בגין כך. ובלשון ביהמ"ש בפסקה 54:
"השאלה המתעוררת עתה היא מה הדין כאשר אדם פורץ למכשיר הטלפון הנייד של אחר תוך פגיעה בפרטיות ועושה שימוש בתוכן הנמצא בו תוך פגיעה נוספת בפרטיות. האם מכיוון שכל אחד מהמעשים, אילו עמד בפני עצמו, היה נחשב פגיעה בפרטיות, יש לראות בכך משום שתי פגיעות נפרדות המאפשרות פסיקת פיצוי בלא הוכחת נזק בגין כל אחת מהן, או שמא מכיוון שמדובר ברצף של מעשים שיש ביניהם קשר ותכליתם דומה יש לראות בהם משום 'אותה פגיעה בפרטיות'… מדובר בשאלה מורכבת, אשר הצדדים לא הרחיבו בעניינה. בכתב התביעה אף לא התבקש, מכל מקום לא במפורש, פיצוי נפרד ללא הוכחת נזק בגין הפריצה לטלפון הנייד…לפיכך, לא נרחיב בסוגיה זו, ונותיר אותה בצריך עיון".
***
[לצד כל האמור האמור הוסיף בית המשפט את הקביעה הבאה: כידוע, תביעה ללא הוכחת נזק מוגבלת בסכום מקסימלי שממנו לא ניתן לחרוג, ובתוך הטווח שעד הסכום המקסימלי נתון לביהמ"ש שיקול דעת כמה לפסוק. ממילא, גם אם מבחינה עיונית פגיעות מסוימות נחשבות ל"אחד", ביהמ"ש רשאי בתוך אותה פגיעה אחת להתחשב בריבוי העילות ולהטות את פסיקתו לכיוון המקסימום. וכן להיפך, גם אם מבחינה עיונית מעשים מסוימים נחשבים ל"שניים", הרי שבתוך כל אחד מאותם "שניים", רשאי ביהמ"ש להתחשב בעת קביעת גובה הנזק בכך שמדובר בשרשרת].
