נגד אדם פורסמה לשון הרע, והוא בוחר שלא לתבוע את הגורמים המרכזיים שמאחורי הפרסום, אלא לתבוע גורם שולי יחסית (למשל, התובע בוחר שלא לתבוע את העיתון שפרסם נגדו, אלא לתבוע אדם אחר שהפנה לכתבה בעיתון, וזאת מתוך ידיעה שקל יותר לתבוע גורמים חלשים יחסית, שאין להם את הכוח שיש לעיתון). האם הדבר עשוי להוות שיקול לדחיית התביעה?
***
מהפסיקה עולה, כי אכן "ברירת נתבעים בעייתית" יכולה להיות נימוק לדחיית התביעה.
כך, למשל, בפסק דינו של בית המשפט העליון בעניין ניידלי תקשורת (רע"א 1239/19 שאול נ' ניידלי תקשורת בע"מ– לקישור לחצו כאן), נקבע כי אמנם ניתן להגיש תביעה בגין "שיתוף פוסט", אך יחד עם זאת, תובע שלא ייתן הסבר מספק מדוע בחר לתבוע דווקא את הגורם הספציפי ששיתף, מסתכן בכך שתביעתו תסולק על הסף בגין חוסר תום לב, והוא אף יחויב בהוצאות (ר' סעיף 48 ואילך לפסק הדין של השופטת דפנה ברק ארז, ובפרט ס' 54 ואילך) [להרחבה בנוגע לפס"ד ניידלי והיכולת לתבוע בגין שיתוף, ראו כאן].
בהחלטת בית המשפט העליון, הידועה בשם "פסק דין וקנין" [רע"א 1954-54 וקנין נ' קיבוץ ניר דוד אגודה שיתופית (7.1.2025)], אשר דנה בסמכותו של בית המשפט לדחות "תביעות השתקה" (תביעות המוגשות בחוסר תום לב למטרות פסולות), נקבע באופן כללי כי בחירת נתבעים נטולת הצדקה היא אחד המאפיינים של "תביעת השתקה" (פסקה 21 לפסק דינו של השופט סולברג). להרחבה בנוגע לתביעת השתקה והסמכות לדחותה (אף בשלבים מוקדמים במקרה שהדבר מוצדק) לחצו כאן
ובת.א. (שלום ת"א) 13954-06-22 אלי ציפורי נ' יהודה שפר (14.9.2025) דחה בית המשפט תביעה מהטעם של "ברירת נתבעים בעייתית" (אחד הקריטריונים לתביעת השתקה, כפי שנקבע בפס"ד ואקנין). באותו מקרה, פורסמה כתבה בעיתון הארץ על ידי גידי וייץ, בה נכתבו דברים חריפים אודות התובע. התובע בחר שלא לתבוע את עיתון הארץ או את הכתב, אלא רק נתבע אחד בשם יהודה שפר, אשר הפנה אל הכתבה בציוץ ב"טוויטר". בית המשפט דחה את התביעה מכמה נימוקים, והנימוק הראשון היה שמדובר ב"ברירת נתבעים בעייתית ונטולת הצדקה", שכן ניכר שהתובע החליט לא לתבוע את המפרסמים המרכזיים, ולבודד ולתבוע דווקא את הגורם שאין מאחוריו גוף משפטי/עיתונאי.
[באופן מעניין, וכפי שאכן מרחיב בית המשפט בפסק דין ציפורי הנ"ל, המשמעות היא כי המונחים "אכיפה בררנית" ו"הגנה מן הצדק", המשמשים בדרך כלל במשפט פלילי או מנהלי, מוצאים את דרכם למישור האזרחי, בכל הקשור לתביעות לשון הרע].
לסיכום: ברירת נתבעים בעייתית אכן עשויה להוות נימוק לדחיית תביעת לשון הרע.
