כאשר אדם כותב דברי לשון הרע בעצמו ומפיץ זאת ברשת, בוודאי שפעולתו עונה להגדרה של "פרסום" לשון הרע[1]. אך מה הדין באדם שלא כתב שום תוכן לשון הרע, אלא רק שיתף אחרים בפוסט או בציוץ שנחשף אליו? האם פעולתו נחשבת ל"פרסום"?
במלים אחרות, האם ניתן לתבוע גם את המשתף שלא כתב בעצמו את התוכן, או שמא ניתן לתבוע רק את הכותב/יוצר הפוסט?
סוגיה זו הייתה שנויה במחלוקת, עד להחלטה שניתנה בבית המשפט העליון בעניין ניידלי תקשורת (רע"א 1239/19 שאול נ' ניידלי תקשורת בע"מ- לקישור לחצו כאן), בית המשפט קבע כי גם "שיתוף" של פוסט בפייסבוק (או "ציוץ חוזר" בטוויטר) נחשב ללשון הרע. כלומר, אם ראובן נחשף לפוסט משמיץ (שלא הוא כתב אלא אחר), והוא "שיתף" בכך אדם נוסף (כלומר, הוא הביא את הפוסט לידיעתו), יש בכך משום לשון הרע (ר' למשל סעיף 47 לפסק הדין בעניין ניידלי).
עם זאת, ביהמ"ש היה מודע לכך שקביעה זו עלולה לפגוע בחופש הביטוי ברשתות החברתיות, ולפיכך, על רקע חשש זה, הוסיף ביהמ"ש (ר' סעיף 48 ואילך) כי תביעת דיבה בגין "שיתוף" בלבד, תיבחן ביתר זהירות בהשוואה לתביעת דיבה רגילה. כך, למשל, תובע שלא ייתן הסבר מספק מדוע בחר לתבוע דווקא "משתף" אחד ולא אחרים, מסתכן בכך שתביעתו תסולק על הסף בגין חוסר תום לב, והוא אף יחויב בהוצאות; כמו כן, ההגנות הרגילות הקבועות בחוק כגון הגנת תום הלב, ייבחנו בעיניים "מקלות" יותר בהשוואה לתביעת דיבה רגילה; ובנוסף, אף אם יתברר כי לא קיימת הגנה ואכן מדובר בלשון הרע המצדיקה חיוב בפיצויים, הרי שעדיין ביהמ"ש עשוי להתחשב ב"משתף" על דרך הפחתה ניכרת של שיעור הפיצוי, וזאת בהתאם לסעיף 19 לחוק איסור לשון הרע, הקובע שכאשר "לשון הרע לא היתה אלא חזרה על מה שכבר נאמר, והוא נקב את המקור שעליו הסתמך", יש בכך עילה להפחתת פיצויים.
עוד נקבע בעניין ניידלי, כי פעולת "חיבוב" (סימון "לייק") לכשעצמה אינה נחשבת לשון הרע. היא רק מביעה את היחס הנפשי שלי כלפי פרסום מסוים, אך אין בכך משום לשון הרע (ר' סעיף 46 לפסה"ד).
הערות שוליים:
[1] וכפי שציין בית המשפט ברע"א 1239/19 שאול נ' ניידלי תקשורת בע"מ, "עניין בשלב זה של התפתחות הפסיקה לא יכול להיות ספק כי פעולה ישירה של כתיבת "סטטוס" או "פוסט" ברשת החברתית היא אכן פרסום כמובנו בחוק, ועל כן עשויה להקים עילה לתביעה ככל שיש בו משום לשון הרע" (פס' 42 לפסק דינה של השופטת דפנה ברק ארז).
